איך להעסיק עובד מרוצה, גם כשהמשכורת נמוכה ואין לו שום סיכוי לקידום?

איך להעסיק עובד מרוצה - אדוה פאר - אחרת - ייעוץ ארגוני

 

אם המשכורות שאתה משלם, רחוקות מלהיות נוצצות ואפילו קידום משמעותי לעובדים לא נראה באופק, אין זה אומר שהם יאבדו מוטיבציה ויינטשו את המערכה. מסתבר שישנם דברים חשובים יותר מכסף, שיגרמו להם להיות מרוצים בתכלית!

מקובל לחשוב שמשכורת שמנה ותנאים טובים הם תנאי הכרחי לג'וב מוצלח ועובדים מרוצים, כשמשכורת צנועה יותר ותנאים לא מי-יודע-מה, בהכרח מתלווים לג'וב גרוע. האמת שאם כך הדבר, לארגון בתחילת דרכו או כזה שנקלע לקשיים תזרימיים אין מה לחפש והוא פשוט צריך לסגור את הבסטה וללכת הביתה.

אבל המציאות מוכיחה שזה לא כך, ועובדים מרוצים ממשיכים לאייש גם מישרות לא בדיוק מסנוורות כלכלית. ולא רק שהם ממשיכים לעבוד, הם אוהבים את מקום העבודה שלהם, הם מחוברים אליו, הם מפגינים בו אמון ללא סייג, וגם אם יציעו להם משכורת גבוהה יותר במקום אחר, הם לא כל כך בקלות יחליפו אותו.

כשהלב הוא הגיבור האמיתי, כל ג'וב יכול להפוך לג'וב מהחלומות!

מסתבר שכסף אינו חזות הכול, גם כשמדובר בגורם כה משמעותי כמשכורת, וישנם גורמים נוספים חשובים לא פחות ממנו. ככה זה כשמדובר באנשים, גם בעסק ההייטקי ביותר, שכולו טכנולוגי-דיגיטלי-אלקטרוני-אוטומטי, בסופו של יום הלב האנושי הפועם, הוא הקובע.

והלב האנושי הזה אוהב להרגיש. להיות מחובר. להרגיש מקובל, אהוב ומוערך ולחוש שהוא חלק ממשהו גדול יותר, שמשפיע טוב על העולם. בטרמינולוגיה הארגונית מכנים זאת 'תרבות ארגונית' או 'ערכי הארגון', כשהכוונה היא לערכים כגון יושרה, אומץ, נדיבות, גילוי לב, שקיפות, הקרבה או כבוד הדדי, שהארגון מאמין ודבק בהם ומשפיעים באופן ישיר על ההתנהלות הפנים והחוץ ארגונית שלו (או לכל הפחות מתיימרים לעשות זאת).

היום אני רוצה לשתף אותך בתובנה, שיישום שלה בשטח וודאי יגביר את שביעות הרצון של העובדים שלך, גם אם תנאי ההעסקה שלהם לא מדהימים.

תן לעובדים שלך סיבה אמיתית להתלהב!

העובדים שלך מבלים במקום העבודה 1/3 מהחיים שלהם. הם יכולים לעבור את השליש הזה 'כי אין ברירה', 'כי חייבים', 'כי העבודה היא חיינו אך לא בשבילנו', ובהתאם לכך גם ההשקעה שלהם תהיה מינימאלית והם רק יצפו לרגע שיוכלו להתעופף משם. ולחלופין, הם יכולים כל כך ליהנות ולהרגיש חיבור למקום, שממש לא יהיה להם חשק לעזוב.

מה עושה את ההבדל?

הערך. הדבר הגדול הזה שמלווה את העשייה הפיזית, הטכנית.

תחשוב לרגע על עצמך סוחב סל קניות ענק וכבד ביום שרבי. מתי המשקל שלו יהיה קל יותר, כשאתה סוחב אותו עבור עצמך או כשאתה סוחב אותו עבור סבתא קשישה מהשכונה, שלא מפסיקה להעתיר עליך ברכות במגוון שפות ולהודות?

ורגע רגע, ואם כשאתה סוחב לה את הסל, אתה בדיוק פוגש את ביטון מקומה שתיים ואת פרידמן ואשתו מהווילה ממול?

או אז… בכלל קלי קלות! ('סליחה סבתאל'ה, יש לך אולי עוד סל? ☺').

כשאתה נרתם לעשות חסד המשקל מתגמד, למה? הרי מבחינת קילוגרמים הוא נותר זהה… המשקל מתגמד כי אתה מתחבר לדבר גדול יותר מהמשקל על הגב – אתה מתחבר לערך של גמילות חסדים (והאמת שגם קצת לרדיפת כבוד, בקטנה ☺).

כך אנשים שרדו שואות וכך אנשים הקימו אימפריות. הם תמיד התחברו לדבר הגדול, מעבר לעשיה הנקודתית הקטנונית.

בדיוק באותו אופן מתחברים גם העובדים שלך, אבל כדי שהם יתחברו אל ערכי הארגון, הראשון שצריך להרגיש חיבור אמיתי (ולא ברמה של סיסמה פרסומית), הוא לא אחר מאשר אתה! ברגע שלך יהיה ברק בעיניים, שאתה תהיה להוט לעשות, לפעול, להזיז עניינים, כך באותה מידה תדביק בהתלהבות את העובדים שלך וכל השאר היסטוריה.

אז אם טרם חשבת למה אתה עושה מה שאתה עושה בארגון, אם טרם הצבת בפני עצמך חזון או משהו גדול לשאוף אליו, זה הזמן הנכון לעשות זאת. תוכל לנסות לעשות זאת בכוחות עצמך או מול יועץ ארגוני מומחה, שיעזור לך לדייק ולנסח את ערכי הארגון.

קשה לך אי שם בצמרת? חווה בדידות? מסתבך עם 'פוליטיקות'? תוהה איך לנהוג במצבים מסוימים?

אני מזמינה אותך לשלוח אלי מייל עם השאלה שמעסיקה אותך, אשמח לענות לך ולפרסם אותה (בעילום שם כמובן) לתועלת הקוראים.

לשגשוג הניהול המעולה שלך!

אדוה פאר

"אחרת"- מנכ"ל ובעלים